<h1>חשק שלמה על שיטה מקובצת</h1>
<h2>דף ד.</h2>
גמ', אלא מאי קדש הלחם. גליון כלומר מאי קדש הלחם דקאמר לאו למימרא דקדיש משעת שחיטה ומועלין בו ואמאי כיון דלבסוף נקבע הפיגול בזריקה איגלאי מילתא שהוקבע הפיגול משעת שחיטה ואלא מאי קדש הלחם סיומא דקושיא היא ומשני מאי קדש הלחם לענין שריפה ולא לקבוע לידי מעילה. ע"כ בגליון ספר ישן נושן. גליון אחר אי הכי גבי תודה נמי לכי זריק. פי' דקס"ד דהא דאמר קדש הלחם היינו לענין לאחיוביה מעילה והכי פריך נהי נמי דעיקר פיגול לא מקבע אלא בזריקה מיהו מ"מ נימא דלכי זריק איגלאי מילתא למפרע שחל הפיגול למפרע משעת שחיטה כדאמרינן גבי סימן ראשון וסימן שני א)לענין לחייב על הלחם מעילה וא"כ קשיא לרב גידל דאמר אין זריקת פיגול מביא לידי מעילה בקדשים קלים ומשני ודאי הא דקתני קדש הלחם לאו לאחיובי במעילה קאמר אלא דוקא דלא הוי כחולין ובעי שריפה ע"כ מצאתי בגליון. [שיטה מקובצת]. א) נראה דצ"ל ואעפ"כ חייב על הלחם משום מעילה וקשיא וכו'.
<h2>דף ח.</h2>
תוס' ד"ה כי אמר רבי עקיבא וכו', ולא נראה דמה. [צ"ל] ולא נהירא דמה, תיבת נראה נמחק. שם, ר"ע הל"ל עד כאן. [צ"ל] ר"ע דהול"ל ע"כ. שם, קאמר כי קאמר. [צ"ל] קאמר הכא כי קאמר. שם, בפיגול אבל כו'. [צ"ל] בפיגול אבל אינו חושש למתני אותם דינים לשם דבכל מקום אמר הכי אבל כו' ס"א והא דקאמר לשריפה ה"ק כלומר הא דקאמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא מ"מ לשריפה עומד ולא קאמר דזריקה מועלת כי אם לחייב משום פיגול ונותר וטמא ולא להתיר באכילה אבל אינו חושש למיתני אותם דינים. שם, מיד דלא פליג אמתני'. [צ"ל] מיד דלאכילה לא מרצה, תיבות דלא פליג אמתני' נמחק. ד"ה חטאת העוף וכו', קדשים מתי ימעלו בהם ומכאן ואילך איירי בכשרים. [צ"ל] קדשים פירוש שמתו או ששינה מקומם ולומר לנו דאע"ג דפסולין מ"מ לא פקעא קדושתייהו מינייהו ומועלין בהם ומכאן ואילך איירי בקדשים העשויים בהכשר הס"ד. ד"ה הוכשרה ליפסל בטבול יום וכו', כלומר שאם נגעו [בה טבול יום או מחוסר כפורים] פסול. [צ"ל] כלומר דאם נגעו בה פסול. ד"ה ובלינה, בלינת דם. [צ"ל] ובלינה וא"ת מאי קאמר ובלינה הלא קודם הזאה איירי הכא מדקאמר בתר הכי הוזה דמה משמע דעד השתא לא איירי בהוזה ואי אפשר בלינת יום ולילה אלא לאחר הזאתו וי"ל דר"ל בלינת דם. שם, ההזאה ביום. [צ"ל] ההזאה נעשית ביום. שם, שנמלקה מתחלת לינה של יום ולילה ומשעת מליקה מונין. [צ"ל] שנמלקה מתחיל לינת של יום ולילה דמשעת מליקה מונין. ד"ה הוזה דמה חייבין עליה משום כו', גבי קדשים. [צ"ל] גבי בהמת קדשי קדשים. שם, כדי להזות הכא נמי דלא. [צ"ל] כדי ליזרק ולהזות ה"נ גבי עוף דלא. ד"ה ואין מועלין בה וכו', לא סלקו לגבוה כולהו. [צריך להוסיף] שהרי פרים ה"נ לא סלקי לגבוה כי אם האימורין. שם, לפי שהיא קודמת [ועולת] העוף. [צ"ל] לפי שקודם לעולה ועולת העוף, תיבות שהיא קודמת נמחק. שם, לכהנים (ובחטאת) [ובעולת] העוף. [צ"ל] לכהנים ובעולת העוף, תיבת ובחטאת נמחק. שם, ואף משתצא לבית הדשן. [צ"ל] ואף לאחר הקטרה עד שתצא לבית הדשן, אות מ' נמחק. ד"ה מיצה דמה וכו', שסוחט הבשר והדם יוצא בדוחק. [צ"ל] שסוחט הבשר בדוחק והדם יוצא. שם, היינו נותז הדם למרחוק. [צ"ל] היינו שניתז הדם על המזבח מן הצואר, הס"ד. ד"ה הוכשרו ליפסל בטבול יום וכו', בטומאה ויש לומר. [צ"ל] בטומאה דטומאה הותרה בצבור וי"ל. שם, פרק טבול יום (גבי) ג' בית הדשנים היו שם. [צ"ל] פרק טבול יום דשלשה בתי דשנים היו שם. ד"ה הוזה דמן וכו', על הפרוכת. [צ"ל] על אותן שהן לפני ולפנים א)עשה בין הבדים ואחרים על הפרוכת. ד"ה אין מועלין בעורות וכו', בבשר, דמשאחר שזרק. [צ"ל] בבשר, דמאחר שנזרק, אות ש' נמחק. ד"ה והכהנים בעורות, ונפקי. [צ"ל] והכהנים בעורות, דכתיב עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ונפקי. ד"ה קרמו פניה בתנור וכו', הלחם נאפות. [צ"ל] הלחם שתי הלחם נאפות. שם, הרי הם פסולים למחר בלינה ואור"י דגרס שפיר. [צ"ל] הרי הם פסולות בלינה למחר ואור"י דגרס ליה שפיר. שם, קרמו בתנור. [צ"ל] קרמו פניה בתנור. שם, מקדש לחם ואם כן ע"כ לינה פסלה ואם כן אפייתו דלחם דוחה השבת. [צ"ל] מקדש לה וא"כ ע"כ לינה פסלה ואפייתו דידהו דוחה השבת. שם, יום טוב ואם תאמר. [צ"ל] יו"ט ואינו נפסל לא בטבול יום ולא במחוסר כפורים כיון דתנור אינו מקדש וא"ת. שם, בו והיינו כשנקרם. [צ"ל] בו והתנור נעשה לאפות בו הפת וא"כ בעינן שיקרמו פניה א"נ נקט קרמו פניה משום סיפא (כדי [במלאכת שלמה, משום סיפא כדי לשחוט עליהם הזבח וכו'. א.ה. והוא דיבור אחד עם ד"ה לשחוט]), תיבות והיינו כשנקרם נמחק. ד"ה לשחוט עליהן הזבח וכו', יש להם תורת לחם. [צ"ל] יש תורת לחם, תיבת להם נמחק. ד"ה ואין מועלין בהן וכו', לעיל בספ"ק וכי תימא כדקאמר. [צ"ל] לעיל ואין לומר כדקאמר. שם, אינן מועלין לשתי הלחם כיון דאינו גוף הכבשים ויש לומר. [צ"ל] אינן מועלין בשתי הלחם כיון דאינו כגוף הכבשים כדאמר במנחות דהא דקאמר ר"ע היינו בזבחים גופיה וי"ל. ד"ה קרבו הבזיכים וכו', הלחם הסילוק של בזיכים כמו הקמיצה וההילוך למזבח כמו הילוך לקומץ ומקטירים הבזיכים. [צ"ל] הלחם כדכתיב והיה ללחם לאזכרה וילפינן אזכרה אזכרה ממנחות וסלוק של בזיכים הוי תחת הקמיצה וההילוך למזבח כמו הילוך של קומץ ומקטיר הבזיכים. ד"ה הקומץ והלבונה וכו', (בפרק שני). [צ"ל] בפרק ב"ש. ד"ה קדשו בכלי הוכשר ליפסל כו', בכלי קדשו והוכשר ליפסל בטבול יום מקודם בכלי ראשון. [צ"ל] בכלי לקדשו הוכשר ליפסל בטבול יום כו' שכבר הוקדש בכלי ראשון. שם, אגב הנך דנקט. [צ"ל] אגב אינך דנקט, תיבת הנך נמחק. ד"ה ופיגול אין בהן וכו', זבחו היום ומכאן. [צ"ל] זבחו היום ונסכיו מכאן. שם, החמה דבתמורה חשיב להו דבר. [צ"ל] החמה ובתמורה חשיב ליה דבר. ד"ה אבל לאיטמויי לא. (ולפי) [פירוש] שהטבול. [צ"ל] לפי שהטבול, אות ו' נמחק. שם, אינו עושה אותה. תיבת אותה נמחק. [שיטה מקובצת]. א)0נראה דצ"ל הזה בין הבדים ואחר זה על הפרכת.
<h2>דף טו:</h2>
תוס' ד"ה מתני ליה רב הונא לרבה ה' דברים. [צ"ל] מתני ליה רב הונא לרבה בריה ה' דברים. שם, חזור בך וגריס בעולה. [צ"ל] חזור בך ותני בעולה, תיבת וגריס נמחק. ד"ה בשלמא להעלותו בחוץ וכו', פירוש העלה. [צ"ל] אבל העלה, תיבת פי' נמחק. שם, לא בעינן והא דקתני לחייב עליה משום פיגול ונותר וטמא היינו לזרוק עליו את הדם לכתחלה בבשר חייבים עליו משום פיגול ונותר וטמא שהזריקה קובעתו בפיגול וקרי ביה קרבו מתירין. [צ"ל] לא בעינן צירוף משמע השתא דלא גרסי' לפי זה ולחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא וא"כ קשיא דמאי מייתי א)מהכא תנינא דלעיל למתניתין אי מהכא דקתני מצטרפין לכזית להעלותו בחוץ זה אינו דהא במתניתין לא איירי בהכי לכ"נ דלעולם גרסינן שפיר לעיל ולחייב עליהן משום פיגול וכו' וה"ק הכא אלא אימא מצטרפין ליזרק עליהן את הדם כמו בשר לכתחלה לחייב עליהן משום פיגול כו' שהזריקה קובעתו בפיגול וקרינא ביה קרבו מתיריו והיינו ע"כ משום צירוף כגון שלא נשאר כי אם חצי זית מאימורין וחצי זית מבשר אבל בשלמים אין מצטרפין לכתחלה לחייב עליו משום פיגול כו' והא דאמרי' כל הפיגולין מצטרפין היינו דשכבר נפגל, מתיבת והא עד ד"ה כזית נמחק. ד"ה התרומה ותרומת מעשר כו'. [צ"ל] התרומה ותרומת מעשר מצטרפין זה עם זה לאסור אם נפלו בקדירה בנתינת טעם ולחייב עליהן חומש, תיבת כו' נמחק. שם, איקרו תרומה. [צ"ל] איקרו נמי תרומה. ד"ה כל הנבילות מצטרפות וכו', עם בשר נבלה. [צ"ל] עם בשר נבלה אחרת. ד"ה אמר רב לא שנו אלא לענין טומאה, וה"ק במתני'. [צ"ל] אמר רב לא שנו דכל הנבלות מצטרפות אלא לענין טומאה כגון חצי זית נבלת פרה וחצי זית נבלת גמל וה"ק מתניתי', אות ב' נמחק. שם, דתנאי בעלמא דאמרינן דפליגי. [צ"ל] דתנאי דעלמא דפליגי, אות ב' ותיבת דאמרי' נמחק. [שיטה מקובצת]. א)0נראה דצ"ל מייתי לעיל מהכא דתנינא במתני' להא דתנו רבנן אי מהא דקתני וכו'.
